בס"ד
פרשת שמות – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"ד.
פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו פרשת שמות תשע"ד .
הרמב"ן, בפתיחת הפרשה, עומד כדרכו לבאר בכל חומש וחומש את מהות הספר.
השאלה שהרמב"ן עומד עליה ושעוד מפרשים שואלים, מדוע התורה פותחת את הפרשה ב 'ו' החיבור- וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ , למה לא כתוב אלה שמות ? באף אחת מהפתיחות של החומשים לא מופיע 'ו' החיבור .
שאלה נוספת שהרמב"ן דן עליה – למה התורה חוזרת וחוזרת פעם אחר פעם, על שמות האנשים שירדו למצרים?
כותב הרמב"ן – השלים הכתוב ספר בראשית שהוא ספר היצירה בחידוש העולם ויצירת כל נוצר – ספר בראשית נקרא בפי הרמב"ן ספר היצירה שבו יצירת כל העולם ויצירת כל הנבראים, ובמקרה האבות כולם שהם כעין יצירה לזרעם – כל מה שמופיע בספר בראשית זה כעין מה שקרה עם האבות הקדושים , כי מה שקרה עם האבות הקדושים אומר הרמב"ן , זה הקדמה למה שיקרה עם הבנים, מפני שכל מקריהם ,כל מה שקרה לאבות הקדושים הם ציורי דברים לרמוז להודיע כל העתיד לבוא אליהם- כל מה שקרה עם האבות הקדושים זה רק הכנה למה שיקרה עם הבנים .
ואחר שהשלים היצירה ,לאחר שגמר לדבר על בריאת העולם , התחיל ספר אחר בעניין המעשה הבא מן הרמזים ההם, ניקח לדוגמא את מה שמתכוון הרמב"ן:
התורה כותבת בספר בראשית – הקב"ה נגלה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים ואמר לו {טו, יג}… יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה , זה נאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים ,זה מעשה אבות, איפה זה בא לידי ביטוי במעשה סימן לבנים? זה פרשת שמות .
"..והתחיל ספר אחר בעניין המעשה הבא מן הרמזים ההם…" – נאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים שעם ישראל יורד לגלות מצרים ובפועל זה בא לידי ביטוי בחומש שמות .
ונתייחד ספר ואלה שמות ענין הגלות הראשון הנגזר בפירוש בברית בין הבתרים ובגאולה ממנו –חומש שמות אומר הרמב"ן זה הגלות הראשונה שנגזרת מאברהם אבינו ובגאולה ממנו, מיציאת מצרים, שהקב"ה הבטיח לאברהם אבינו (ט"ו, י"ד) "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי.." ולאחר מכן "..וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל"., אז גם הבטיח לו גלות וגם הבטיח לו גאולה ,שניהם נמצאים כאן בפרשה .
אז יש לנו פרשת שמות, וארא, בא, ותחילת יציאת מצרים מתחיל מאמצע פרשת בא ומסתיימת בפשרת בשלח שבני ישראל יוצאים ממצרים .
"ולכן חזר והתחיל בשמות יורדי מצרים ומספרם אף על-פי שנכתב זה"- למה התורה חוזרת וכותבת לנו את שמות היורדים מצרימה, לאחר שהתורה כותבת לנו את זה בפרשת ויגש?
"בעבור כי ירידתם שם הוא ראשית הגלות כי מאז הוא חל" – אומר לנו הרמב"ן מה שנאמר בספר בראשית זה מעשה אבות ומה שנאמר בפרשת שמות זה סימן לבנים. אז יש לנו מעשה אבות וסימן לבנים – חומש ספר בראשית-ויגש –מעשה אבות , והפרשה שלנו זה סימן לבנים.
אם ככה שואל הרמב"ן – אז דבר ראשון אתה מבין כאן מדוע מתחילה הפרשה ב'ו' , כיון ש'ו' החיבור היא למעשה אבות-חומש בראשית.
שואל הרמב"ן – אז אם הגלות ה זאת-גלות מצרים ,זו גלות שהסתיימה בפרשת בשלח. עם ישראל יצא ממצרים וזה הסיום של החומש , למה התורה ממשיכה במעמד הר סיני והתורה ממשיכה בבניית המשכן. חמש פרשיות בחומש שמות, עוסקת התורה בבניית המשכן – תצווה, כי תשא, תרומה, ויקהל ,פקודי.
"והנה הגלות אינו נשלם ..", אומר הרמב"ן שיצאו ישראל ממצרים, "..עד יום שובם אל מקומם ואל מעלת אבותם ישובו" , מתי זה נקרא שעם ישראל יצא מהגלות? כשהם חזרו בחזרה למעלת האבות.
"..וכשיצאו ממצרים אף-על-פי שיצאו מבית עבדים עדין יחשבו גולים .."- גם כשיצאו ממצרים הם עדיין נחשבים גולים, למה? "כי היו בארץ לא להם, נבוכים במדבר וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם, אז שבו אל מעלת אבותם שהיה סוד אלוהָ לאוהליהם והם המה מרכבה אז נחשבו גאולים"- אומר הרמב"ן ברגע שהגיעו למדבר ועשו את המשכן, ובמשכן הייתה השראת השכינה , שהגיעו למצב של השראת השכינה חזרו למעלת האבות, "ולזה נשלם הספר הזה בהשלימו עניין המשכן ובהיות כבוד ה' מעלה אותו תמיד" – ולכן התורה כותבת לך תמיד ענייני המשכן כי שם חזרו להשארת השכינה שהיה באהלו של אברהם אבינו וחזרנו לנק' התחלה של מעשה אבות סימן לבנים. אלו הדברים שכותב הרמב"ן.
הרמב"ן קורא לחומש הזה בשם "הגלות והגאולה", אנחנו קוראים לו בשם "חומש שמות".
בא 'הנציב' כאשר הוא מביא את הבה"ג (בעל הלכות גדולות) , ושואל האם יש לו מקור בלשון חז"ל (לספר שמות) ?
אנחנו קוראים לו חומש שמות כי כך מודפס עליו, אבל השאלה כאן אם השם 'שמות' מעוגן בלשון חז"ל.
אומר הנציב כן, היכן זה מופיע?
{מדרש רבה, בראשית, פרשה ג', בפרשת בריאת האור בעולם}: אומר המדרש חמש פעמים נאמר אור בפרשת האורה אָמַר רַבִּי סִימוֹן, חָמֵשׁ פְּעָמִים כְּתִיב כָּאן אוֹרָה, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, כְּנֶגֶד סֵפֶר בְּרֵאשִׁית, שֶׁבּוֹ נִתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָרָא אֶת עוֹלָמוֹ. וַיְהִי אוֹר, כְּנֶגֶד סֵפֶר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת, שֶׁבּוֹ יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה.
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, כְּנֶגֶד סֵפֶר וַיִּקְרָא, שֶׁהוּא מָלֵא הֲלָכוֹת רַבּוֹת. וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ, כְּנֶגֶד סֵפֶר בְּמִדְבַּר, שֶׁהוּא מַבְדִּיל בֵּין יוֹצְאֵי מִצְרַיִם לְבָאֵי הָאָרֶץ. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, כְּנֶגֶד סֵפֶר מִשְׁנֶה תּוֹרָה, שֶׁהוּא מָלֵא הֲלָכוֹת רַבּוֹת. מְתִיבִין חַבְרַיָא לְרַבִּי סִימוֹן, וַהֲלוֹא סֵפֶר וַיִּקְרָא מָלֵא הֲלָכוֹת רַבּוֹת, אָמַר לָהֶן אַף הוּא שָׁנָה בוֹ דָּבָר.
אומר הנציב, אם תפתח את דברי הבה"ג (בעל הלכות גדולות) – החומש הזה נקרא בשם החומש השני ,הוא לא קורא לו בשם שמות אלא בשם החומש השני . שואל הנציב שאלה מאוד יפה:
למה הוא קורא לזה בשם 'החומש השני' , אם הוא קורא לספר בראשית-'בראשית' ולספר ויקרא –'תורת כהנים' ,לספר במדבר הוא קורא 'חומש הפיקודים' ולחומש דברים הוא קורא 'משנה תורה' , לכל אחד הוא נותן שם , למה הבה"ג לא קורא לחומש שמות בשם 'שמות' ?
אם תאמר, שזה לא לשון חז"ל, אז לכן הוא לא נותן את השם הזה , אבל אם זה לשון שמופיע בדברי חז"ל אז למה זה נקרא בשם הזה ולא נקרא בשם חומש שמות?
אומר הנציב תשובה נפלאה וזה יהיה הפתיח לנושא שלנו :
בתורה כתוב בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ
אומר רש"י במקום– בשביל התורה שנקראה ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית.
בשביל התורה ובשביל ישראל זוהי מטרת בריאת העולם .בריאת עם ישראל זה חומש בראשית. הזכרנו כבר מס' פעמים את הדברים שכותב ר' צדוק מלובלין :
אנו מקדשים בליל שבת על גביע , כיון שגביע מחבר שלוש מספרים: ג=3 בי=12 ע=70 =ג-אבות יב-שבטים ע-נפש, אז יש לנו את ההוויה של עם ישראל היכן? בספר בראשית.
מתחילים מפרשת לך לך –אברהם אבינו ,שלושת האבות, שנים עשר השבטים בפרשת 'ויצא', כולל פרשת 'וישלח' עם לידתו של בנימין ולאחר מכן יש לנו שבעים נפש – פרשת 'ויגש' – עם ישראל מגיע למצרים בשבעים נפש. השבעים האלה הם כנגד שבעים אומות העולם לכן הספרה דווקא נעצרת בשבעים, כנגד שבעים אומות העולם וכנגדם יש לך בישראל שבעים נפש.
הבנין של עם ישראל מבוסס על 3,12,70 .
אומר הנציב – תחילת ההוויה של העולם בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ – בשביל ישראל שנקראו ראשית, ואיפה ההוויה של ישראל? ההוויה של ישראל זה פרשת 'ויגש' – עם ישראל מגיעים למצרים 66 תוסיף לזה את יוסף הצדיק עוד 4 יוצא שהגיעו ישראל לשבעים נפש.
אומר הנציב – אבל עדין לא הגיע היעוד של בריאת העולם ,כיון שיעוד בריאת העולם זה שתי תנאים כותב רש"י : בשביל ישראל ובשביל התורה שנקראה ראשית.
אם כך איפה נקראת התורה ראשית?
בפרשת יתרו , יוצא שהשלמת הבריאה עדיין לא הייתה.
ספר בראשית, אומר לנו הרמב"ן, זה ספר היצירה של בריאת העולם ,יצירת בריאת העולם עדין לא הושלמה אלא לאחר שיש קבלת התורה, וכל זמן שאין קבלת התורה, העולם לא הגיע לשלמות, כמו שהגמרא אומרת במסכת שבת "ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי" – השישי בסיון זמן קבלת התורה, יקבלו את התורה טוב ואם לא אני מחזיר את העולם לתוהו ובוהו.
אם ככה, אומר הנציב, תבין טוב למה הבה"ג לא קורא לספר הזה בשם …
אין לו שם, כיון שמבחינתו בראשית ממשיך, כי כל זמן שלא הגיע לנו המצב של ישראל ותורה ביחד אז הבריאה לא הושלמה . כי בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים.. – לבראשית ישנם שתי תנאים, מה התנאים? ישראל והתורה, כל זמן שאין תורה אין בראשית ברא.
אומר הבה"ג – החומש הזה נקרא בשם החומש השני כי הוא ההמשך של הראשון , הראשון היה בריאה של ישראל – בשביל ישראל שנקראו ראשית והשלב הבא בשביל התורה שנקראה ראשית אז יש לנו השלמה של שני הדברים יחד לכן החומש הזה נקרא החומש השני.
אם כך אנו יכולים להבין למה יש לנו את 'ו' החיבור "ואלה שמות.." למה 'ו' החיבור? כי עדין לא הושלמה מלאכת הבריאה , בראשית עדין לא הושלמה אז 'ואלה שמות', זה המשך של הפרשה הקודמת , זה המשך של הספר הקודם, מתחיל ספר חדש אומנם ,אבל זה ספר מחודש , ספר בראשית- שם היה ההוויה של עם ישראל בשבעים נפש וההשלמה שלו היא בקבלת התורה בפרשת 'יתרו' .
(תורת משה – אלשיך הקדוש )
האלשיך הקדוש בספרו 'תורת משה' פותח את הפרשה בעשר שאלות:
א. מדוע מופיע 'ואלה שמות' 'ו' החיבור?
ב. למה מזכיר את שמם – בשביל מה התורה חוזרת על שמות שתים עשרה השבטים? ואם מתוך חיבתם (רש"י כתב משום שהקב"ה חיבבם חזר ומנה אותם שוב, כיון שמה שהקב"ה מחבב הוא חוזר על זה כמו שראינו שהקב"ה מוציא את הכוכבים –מוציא אותם ממספר ומכניס אותם במספר שנאמר (ישעיה מ, כו): הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא).
ג. אם כך תמנה את כל השבעים נפש מדוע מנית רק את השנים עשר כמו שבפרשת ויגש נמנו כל השבעים למה כאן לא נמנו כולם?
ד. למה התורה פותחת בישראל ועוברת ליעקב? וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ מתחיל בישראל וממשיך ביעקב? קודם היה צריך להזכיר יעקב ואח"כ ישראל, הרי מעלים בקודש ולא מורידים?
ה. למה מופיע יוסף היה במצרים לאחר שהתורה מונה את כל השבטים , התורה מונה בתחילה את ששת בני לאה אח"כ בן אחד של רחל ראובן שמעון לוי יהודה יששכר וזבולון –ששת בני לאה, אח"כ הוא מזכיר את בנימין, יוסף לא מוזכר כאן ,הוא גומר את ארבעת בני השפחות ,אומרת התורה ומנין כל הנפשות שהיו במצרים שבעים נפש ולאחר מכן אומרת התורה (א, ה).. וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָֽיִם, משמע שיוסף הוא מחוץ לשבעים . היה צריך לכתוב קודם כל שיוסף היה במצרים וכל יוצאי ירך יעקב שבעים נפש , מדוע התורה לאחר שכותבת על השבעים נפש היא כותבת שיוסף היה במצרים? אם רוצים למנות את יוסף נמנה אותו יחד עם כולם ,למה הוא כביכל מחוץ לתחום?
אלה השאלות ששואל "האלשיך הקדוש", ונפתח בשאלה המרכזית שלו:
"ראוי לכל איש חכם לבב לדרוש ולתור בחכמה מה עשה ה' ככה לקדושים אשר בארץ יעקב וכל הנפש הבאה מצרימה לתת תחת סבלות מצרים את בניהם ובני בניהם מאתיים ועשר שנים בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה מה פשעם ומה חטאתם והרי לא חשיד הקב"ה דעביד דינה בלא דינה"
ביאור דבריו:
שואל "האלשיך הקדוש" – אני לא מבין לקח הקב"ה שבעים אנשים קדושים וטהורים, הוריד אותם למצרים, עינה אותם 210 שנים מתוכם 86 שנה בעבודת פרך , מה עשו האנשים האלה שמענישים אותם?
השאלה שנרצה להעצים, היא מדבריו הנפלאים של 'הנתיבות שלום מסלונים', שואל הרב – כתוב בתורה בברית בין הבתרים, אומר הקב"ה לאברהם וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה (יד) וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל
שואל הרב– שהקב"ה בא לאברהם אבינו ואומר לו שהוא הולך להפוך את סדום והוא אומר לו שאנשי סדום הם רעים וחטאים לה' מאוד, אומר אברהם אבינו ריבונו של עולם אולי יש 50 צדיקים בעיר, אולי 45, אולי 40 …20 אולי עשרה?
אמר לו הקב"ה בעבור עשרה לא אשחית ולא ביקש אברהם פחות מעשרה .
שואל הרב – אנשי סדום הם רעים וחטאים לה' מאוד , הקב"ה אומר לו שהוא הולך להפוך את סדום ועמורה , אמר לו אברהם אם ככה בסדר אין מה להציל אז אין. בא הקב"ה ואומר לאברהם תשמע הבנים שלך יורדים ל 400 מאות שנה "בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה", אברהם אבינו לא אומר ריבונו של עולם אפשר 350? אולי 300 אולי לא עינויים, אין לו שום שאלות, שום טענות הכל בסדר גמור. על סדום הוא מנסה להתחנן שהיו רשעים ארורים 'יד עני ואביון לא החזיקה' , אברהם אומר אולי בכל זאת תשיב אותם בתשובה.
עם ישראל בעבודת פרך 400 שנה אברהם אין לו שום שאלות .
שואל 'הנתיבות שלום מסלונים' – ולא היה נאה לאברהם לנסות ולהתחנן על בניו? לנסות ולהציל את הילדים שלו בפחות עינויים , בפחות שנים?
לפני שנתקדם, נענה על שאלה אחת:
רש"י כותב – ויוסף היה במצרים . והלא הוא ובניו היו שבעים נפש אז גם יוסף נמצא בתוכו מה פתאום כתוב אחר כך ויוסף היה במצרים? וכי לא היינו יודעים שהוא היה במצרים? אלא להודיעך צדקתו של יוסף הוא יוסף הרועה את צאן אביו הוא יוסף שירד למצרים ונעשה מלך ועדין נשאר בצדקותו .
אומר 'המשך חכמה' – גם בשיא השיאים שהוא משנה למלך וגם בשפל המדרגה שהוא רועה צאן יוסף צדיק .
מה הדברים קשורים לפרשתנו ? תכתוב את הדברים בפרשת ויגש שהגיעו למצרים 66 וביחד עם יוסף הצדיק הם היו 70 .
ויוסף היה במצרים – ללמדך יוסף היה צדיק גם בתור רועה וגם בתור משנה למלך הוא צדיק , אז פתאום נזכרת להגיד שיוסף היה צדיק והוא היה במצרים? למה כאן?
השאלה האחרונה במקבץ הזה:
אומרים בשיר של יום – עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע – מזמור של יום חמישי בשבוע, מזמור פ"א בתהילים וגם השיר של יום, של ראש השנה.
אומרת הגמרא (מסכת ראש השנה, דף יד ) – בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים.
שואלים חז"ל – למה קוראים ליוסף כאן פתאום יהוסף?
אומרים חז"ל (ילקוט שמעוני בתהילים) מופיע גם בחז"ל פרשת מקץ – שבשעה שבא יוסף לפני פרעה , בא המלאך גבריאל ולימדו שבעים שפות . יוסף בא לפני פרעה והוא בודק אותו אם הוא ראוי להיות מלך , והתברר לו שיוסף יודע שפה אחת יותר ממנו – לשון הקודש, ופרעה לא יודע לשון הקודש. השביע אותו פרעה, שהוא לא מגלה שהוא איננו יודע שפת הקודש, למה?
כתוב בחז"ל ,שהיה חוק במצרים שאם יש מישהו שיודע משהו יותר מהמלך זורקים את המלך וממנים אותו , מזה פחד פרעה. אז נשבע לו יוסף שלא יגלה, אומרים חז"ל שבסוף, זה עזר לו כדי להוציא את יעקב לקבורה בא"י.
אומר שם יוסף (נ, ה) אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר הִנֵּה אָנֹכִי מֵת בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי וְעַתָּה אֶעֱלֶה נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת אָבִי וְאָשׁוּבָה …
אביו השביע אותו לפני מותו שיביא אותו לקבורה , ואם יגיד לו פרעה תבטל את השבועה יגיד לו אתה השבעת אותי שלא אגלה, אז אם אבטל את השבועה אבטל גם את זאת שלך, ולכן נתן לו להעלות אותו לקבורה בא"י.
אז אומרים חז"ל, שבא גבריאל ולימדו שבעים שפות בלילה אחד, רבותי זה פרוצדורה קשה , אז איך זכר יוסף שבעים שפות בלילה אחד?
בא המלאך גבריאל ושם לו אות, איזה אות הוא הוסיף לו?
אומרים חז"ל – 'ה' , נטל הקב"ה אות משמו ושׂם אותו אצל יוסף.
אומרים חז"ל בגמרא (מסכת סוטה י, ב) – ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני היינו דאמר רב חנין בר ביזנא א"ר שמעון חסידא יוסף שקדש ש"ש בסתר זכה והוסיפו לו אות אחת משמו של הקב"ה דכתיב (תהילים פא-ו) עדות ביהוסף שמו.
במדרש רבה (רבה, ויקרא, אחרי מות, פרשת כ"ג) אומרים חז"ל – שְׁלשָׁה הֵם שֶׁבָּרְחוּ מִן הָעֲבֵרָה וְשִׁתֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עִמָּהֶם, וְאֵלּוּ הֵן: יוֹסֵף וְיָעֵל וּפַלְטִי. יוֹסֵף מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פא, ו): עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ, מַהוּ בִּיהוֹסֵף יָהּ מֵעִיד עָלָיו שֶׁלֹּא נָגַע בְּאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר. יָעֵל מִנַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ד, יח): וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרַאת סִיסְרָא וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה, מַהוּ בַּשְּׂמִיכָה, רַבָּנָן דְּהָכָא אָמְרֵי בְּסוּדָרָא, וְרַבָּנָן דְּתַמָּן אָמְרֵי בִּמְשִׁיכְלָא, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצִינוּ כְּלִי שֶׁשְּׁמוֹ שְׂמִיכָה, וּמַה שְׂמִיכָה, שְׁמִי כֹּה, שְׁמִי מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁלֹּא נָגַע בָּהּ אוֹתוֹ רָשָׁע. פַּלְטִי מִנַּיִן כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל א כה, מד): וְשָׁאוּל נָתַן אֶת מִיכַל בִּתּוֹ [אשת דוד] לְפַלְטִי, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל ב ג, טו): פַּלְטִיאֵל, קָרֵי לֵיהּ פַּלְטִי וְקָרֵי לֵיהּ פַּלְטִיאֵל, מִי נָסֵיב פַּלְטִי וּמִי יָהֵיב פַּלְטִיאֵל, אֶלָּא מֵעִיד אֲנִי עָלָיו שֶׁלֹּא נָגַע בְּאֵשֶׁת דָּוִד.
אומרים חז"ל עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם.. – זה שיוסף יצא להיות מלך בארץ מצרים ,בלי האות הוא לא היה נהפך להיות מלך ואנו רוצים להבין, מה יש באות 'ה' הזאת, שהביאה את יוסף הצדיק להיות מלך ומה העומק של הדברים שחז"ל מלמדים אותנו.
כדי להבין את יסודם של הדברים, אני רוצה לעסוק בתורתו של האלשיך הקדוש כפי שפתחנו.
כדי לבסס את היסוד שלו, הוא פותח בסדרה של ארבעה שאלות, לפני שהוא מקדים להסביר את הדברים:
א. למה הקב"ה לקח את אברהם אבינו וכבש את מעיינו עד גיל מאה שנה – אברהם אבינו היה בן מאה כשנולד לו יצחק, שרה אמנו הייתה צריכה ללדת בגיל תשעים כשהיא כבר מסולקת מהאפשרות ללדת והקב"ה, צריך לעשות חידוש ופלא בבריאה בכדי שהיא תלד שכתוב (יח, יא)..חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִֽׁים: (יב) וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָֽיְתָה-לִּי עֶדְנָה וַֽאדֹנִי זָקֵֽן… והקב"ה סידר מהלך חדש ששרה אימנו תוכל ללדת . אז שואל האלשיך הקדוש למה חיכה הקב"ה לגיל מאה? אי אפשר לעשות את זה שאברהם יהיה בן תשעים ושרה תהיה בת שמונים?
למה דווקא בגיל מאה?
ב. למה הוא צריך לקחת את הגר בשביל ללדת את ישמעאל ואת שרה בשביל ללדת את יצחק? אם אצל יצחק ראית, שעשו ויעקב יכולים להיוולד יחד , אז למה שלא יצאו ישמעאל ויצחק ביחד מאותו מקום? למה ישמעאל צריך לצאת מהגר ויצחק משרה? אלא אם תגיד לי שזה לא טוב, אז למה אצל יצחק, רבקה הביאה את שניהם? עדיף שיצחק יקח משהי כמו הגר שממנו יצא עשו ומרבקה יצא רק יעקב , למה צריך לצאת עשו מרבקה? ועוד הוא אומר אם החלטת ששתיהם צריכים לצאת מרבקה אז למה לא אחד אחרי השני? קודם כל יצא אחד ואחר כך השני, למה שניהם צריכים להיוולד ביחד? עוד הוא שואל אם העניין של שתיים ברחם אחד כל כך טוב, אז למה לא נולדו גם ישמעאל ויצחק ברחם אחד בתור תאומים?
ג. למה עשו היה אדמוני? אדמוני של עשו זה לא רק ג'ינג'י, ג'ינג'י זה לא בעיה כזאת גדולה, הבעיה היותר קשה היא, שעשו היה גם אדמוני בפנים , המהות שלו הייתה של אדום.
עוד הוא שואל – מה זה המושג הזה 'אדמוני' , כי אם אתה מדבר על תאומים אז לא יכל להיות שאחד שונה ממש מהשני , אם עשו אדמוני אז צריך שיהיה פחות או יותר גם יעקב כזה.
הוא אומר לא, אצל יעקב הוא היה רגיל-צבע נורמלי, אצל עשו הוא היה אדמוני בשיער ובפרצוף וכל מהותו הייתה של אדמוני, אז שואל הרב מה מונח בזה?
אלה השאלות שפותח האלשיך הקדוש את היסוד שלו.
אומר האלשיך הקדוש – אומרת הגמרא (מסכת חגיגה יד, א) –תניא אמר רבי שמעון החסיד אלו תשע מאות ושבעים קודם שנברא העולם ולא נבראו עמד הקב"ה ושתלן בכל דור ודור..
אומר רש"י – קודם שנברא העולם, נגזר עליהם להבראות להיות קודם מתן תורה לקיים מה שנאמר דבר צוה לאלף דור (תהלים קה) ראויה היתה תורה להינתן לסוף אלף דור וכשראה שאין העולם מתקיים בלא תורה, עמד וטרדן ונתנה לסוף כ"ו דורות מאדם הראשון עד משה רבינו:
רצה הקב"ה לתת תורה לישראל רק' אחרי אלף דורות מבריאת העולם שנאמר 'דבר צוה לאלף דור'.
איך זה יכל להיות לאחר אלף דורות תינתן תורה אם העולם נברא רק לְ – 6000 שנה? שאלה ששואלים המפרשים ע"ש.
למעשה, אם נחבר את הזמן שהקב"ה התחיל לכתוב את התורה, עד הזמן שניתנה התורה, יש לך אלף שנה .
למעשה הקב"ה נתן את התורה לאחר 26 דורות, מה קרה עם הנשמות באמצע?
חז"ל אומרים, שהקב"ה פיזר אותם .
בא האלשיך הקדוש ושואל שאלה… רבותי תסבירו לי עומדת אומה שלמה בהר סיני ,600 אלף גברים מבני 20-60 , פחותים מעשרים ומעל שישים ואנשים , נשים וטף ,מאות אלפי אנשים, מיליונים עומדים במעמד הר סיני ורואים את הקב"ה בעניים שנאמר:
(דברים ד, לה) אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּֽוֹ
שואל האלשיך הקדוש– אתה יודע מה זה מראה נבואה? אתה יודע מזה רוח הקודש? בא ותפתח גמרא (מסכת ע"ז דף כ, ב):
א"ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענוה ענוה מביאה לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים וחסידות גדולה מכולן שנאמר (תהילים פט-כ) אז דברת בחזון לחסידיך..
רמב"ם (פרק ז', הלכות יסודי התורה) כותב איך מגיעים לנבואה.
אף אחד מהם עדין לא הגיע לתורה ,לא לזהירות ולא לזריזות וכו' , אף אחד מהם לא מביא את דברי הרמב"ם, כיצד מגיעים לנבואה .
שואל האלשיך הקדוש – 600,000 איש, לפני 55 ימים בא אליהם משה רבינו ואומר (שמות יב, כא) מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח – ביום ההקרבה היו צריכים לשחוט את הצאן, את האלוהים שעבדו אותו במצרים ולמול את עצמם ואחרי חמישים יום מיציאת מצרים, עומדים כולם ורואים את הקב"ה על הר סיני אומר אָֽנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִֽים ונשארים חיים.
שואל 'האלשיך הקדוש'– האם אפשר להבין את זה? איך זוכים עָם כזה, לעמוד שם ולראות את הקב"ה? מחזה נבואה של נביא הוא לא בהקיץ ולא בפנים אל פנים.
ומחזה נבואה שבאה כאשר הנביא רואה את זה כל אבריו מרטטים. אומר הרמב"ם תהליך שלם, איך נביא מקבל נבואה.
עומד עָם ישראל, רואה את הקב"ה בהקיץ, לא במחזה נבואה, הייתכן דבר כזה?
כותב 'האלשיך' – וראיתי אנשים שמתרצים תירוץ – שבהחיל הנבואה על הראויים לכך, תחול הנבואה גם על הסובבים אותם – היות והנבואה שרתה על משה רבינו אז כולם כבר קבלו.
כותב האלשיך – זה לא יתכן, למה?
מסיבה פשוטה מאוד – אם כשהקב"ה השרה נבואה על משה, אהרון שהיה לידו, לא קיבל את הנבואה , ואין לך ראוי לנבואה יותר מאשר אהרון הכהן שהרי משה רבינו אומר (ד, יג) ..בי אדני שלח נא ביד תשלח" – אהרון הכהן .
אהרון ראוי לנבואה וכשמשה רבינו מקבל נבואה, אהרון לא מקבל אותה, אז לא יתכן שנבואה באה על הראויים, היא תבוא גם על הלא ראויים, אין דבר כזה !
אומר 'האלשיך הקדוש' – אין מניעה לאף אחד שתשרה עליו נבואה , המונע מאיתנו את הנבואה והכנה הצריכה לקראת נבואה, היא רק סיבה אחת – כיון שאנו מזוהמים בחטא הנחש הקדמוני .
הזוהמה שהטיל הנחש בחווה היא זאת שמונעת מאיתנו לראות את הקב"ה.
ברגע שעם ישראל פסקה זוהמתן, כפי שמביאה הגמרא (מסכת שבת קמ"ו, ב) – מפני מה עובדי כוכבים מזוהמין שלא עמדו על הר סיני שבשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן.
אין שום מונע וחציצה מהאדם, לראות את הקב"ה .דברי האלשיך הקדוש.
לכן הוא אומר לאחר חטא העגל, שחזרה זוהמתן , אז שוב פעם צריך את ההכנה לקראת הנבואה. עד כאן היסוד שמציב האלשיך הקדוש בתחילת דבריו.
אומר 'האלשיך הקדוש' – עכשיו בא ונלך שלב אחרי שלב לבאר את הדברים :
בא ותראה, כאשר הקב"ה רוצה להכין את עם ישראל לקבלת התורה, המרחק בין אברהם אבינו למשה רבינו זה שש דורות, המרחק הוא לא רחוק.
אברהם אבינו שנת הולדתו 1948 לבריאה. אברהם אבינו התחיל בהפצת התורה בשנת 2000 לבריאה. מה המרחק – 448 שנים.
עד ההוויה של אברהם אבינו ועד לנתינת התורה , באותם שנים צריכים להכין את עם ישראל, כדי לראות את הקב"ה על הר סיני, כדי להכין אותם, צריך לנתק אותם מזוהמת הנחש.
כדי לנתק אותם מהזוהמה שהתיל הנחש בחווה, צריכים לעבור תהליכים של זיכוך עד שמגיעים למעמד הר סיני . מה עשה הקב"ה?
שאברהם אבינו היה אברם אבינו והתחיל להפיץ את דבר ה' בעולם והקב"ה אומר הוא הבן אדם אשר אני משתית את עם ישראל ממנו, אמר הקב"ה, הוא צריך להתחיל להתנקות מזוהמת הנחש כדי שעם ישראל יוכלו לקבל תורה , מה עשה הקב"ה?
אברהם אבינו בגיל מאה, זה הזמן שהוא התחיל ליצור את ההוויה של עם ישראל , למה? האלשיך לא כותב למה, אבל הוא כותב מעין זה. נצרף את מה שמובא בספרים אחרים :
אומרת המשנה במסכת אבות – (ה, כא) הוּא הָיָה אוֹמֵר, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בּן עֶשְׂרִים לִרְדּוֹף, בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לַזִקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה, בֶּן שְׁמוֹנִים לַגְּבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם.
בגיל מאה יש ביטול, אברהם אבינו הגיע לביטול העצמיות שלו.
אם אברהם הגיע למצב של ביטול, מתחילים מחדש. כשאברהם אבינו מתחיל מחדש עכשיו זה הוויה מחודשת של אברהם אבינו , זה בריה מחודשת .
לוקחים את שרה אימנו, כותב האלשיך הקדוש, היא כבר לא יכולה ללדת (יח, יא) ..חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים, אין לה שום אפשרות ללדת , אם אין אפשרות ללדת, יוצרים כאן דבר חדש שנקרא 'שרה מחודשת' עם שם חדש – אברם נקרא אברהם ושרי הופכת להיות שרה.
אם הופכת להיות שרה יש כאן מעמד חדש של שרה אמנו.
במצב הזה אברהם יולד את יצחק אבינו.
הסברנו כבר, את מה שכותב האר"י הקדוש , הבאנו בשם ר' צדוק הכהן, בפרשת ויצא – ויצא יעקב מבאר שבע. פנה זיוה פנה הודה פנה הדרה..(רש"י). כותב האר"י הקדוש אדם הראשון חטא בשלוש עברות חמורות – ע"ז, גילוי עריות, שפיכות דמים .
לכל אחד מהאבות היה את החלק לתקן וכל חלק , היה מזוהמת החטא של אדם הראשון.
אברהם תיקן ענין של ע"ז, איפה יצאה הפסולת?
'הפסולת' יצאה דרך ישמעאל, 'הפסולת' של הע"ז יצאה עוד לפני שאברהם אבינו היה מהול , אברהם אבינו היה עוד ערל וזה יצא אצל הגר.
כאן מתחילה הוויה חדשה, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם וחזר להוויה חדשה. שרה אמנו גם כן מתחילה הוויה חדשה .
יצחק אבינו נולד כבר שהוא מהול, שהוא בהוויה חדשה, אבל עדין היה חטא שצריך לתקן אותו והוא חטא של שפיכות דמים אז זה יצא אצל עשו .
כותב 'האלשיך הקדוש'– מה שעשו היה אדמוני, הוא לא היה רק אדמוני בשערות, הוא היה אדמוני בכל המהות הפנימי שלו, כולו היה אדום, למה?
מביא הרב מדרש שמופיע ב'ילקוט שמעוני', פרשת 'תולדות' – ששתה עשו את כל דם הנידות של רבקה ומאז היא לא ילדה , חוץ מזה שֶמָה שכתבו חז"ל, שהוא עקר את רחמה , הוא שתה את כל דם הנידות שלה ואם כך התחילה הוויה חדשה גם אצל רבקה, אז כל הפסולת לקח עשו יעקב היה נקי.
אומר 'האלשיך הקדוש' – אבל אם היתה יולדת רבקה אחד , קודם את עשו ואחרי זה יולדת את יעקב , עשו היה חצי חצי –זך וטהור וחצי מטומאה והיה אצל יעקב חצי טומאה וחצי טהרה.
אישה נוספת הוא לא היה יכל לקחת כיון שהוא היה 'עולה תמימה' , ממילא, היתה צריכה אישה אחת ללדת תאומים, כאשר כל הזוהמה יוצאת דרך רבקה, אך רבקה התנקתה לגמרי כפי שהבאנו כאשר בא עשו ושתה את כל דם הנידות שלה, בכך עקר עשו את כל המושג של זוהמת הנחש מרבקה, יוצא שרבקה טהורה!
אם ככה הגענו ליעקב אבינו – יעקב נולד כאשר אין בו את זוהמת הנחש, כי את הכל לקח עשו , אם אין בו את הזוהמה יצאו, כל הילדים של יעקב אבינו, כולם זכים וטהורים.
והסברנו שלכן יעקב תיקן את ענין של גילוי עריות , כיון שבגיל 84 הוא מעיד על ראובן שהוא 'כוחי וראשית אוני' וכל ילדיו קדושים וטהורים ובכן חזרנו על זה שיעקב הוא 'מעין שופרה דאדם הראשון' .
אם אלה הדברים נשאלת השאלה – אם כולם קדושים וטהורים אז מה פתאום ירדנו למצרים? מה יש לנו לחפש במצרים?
מצרים נקראת בלשון התורה בפרשת 'ואתחנן' – כּוּר הַבַּרְזֶל.
שואל 'האלשיך הקדוש'– הרי במצרים , כתוב בחז"ל במדרש, שכמו צורף שמוציא סיגים מתוך הזהב, ככה הקב"ה שם אותנו במצרים כדי להוציא את הזוהמה החוצה, איך מוציאים את הזוהמה?
שואל האלשיך– אתה יודע כמה מתו במכת חושך?
(יג, יח) ..וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָֽיִם– אחד מחמש, אחד מחמישים, אחד מחמש-מאות ואחד מחמשת-אלפים – ארבע דעות בפסיקתא . אחד מחמשת-אלפים היה זהב , השאר היה סיגים!
רבותי, מאיפה באו כ"כ הרבה סיגים? אם יעקב יצא נקי מאיפה באו סיגים?
כותב 'האלשיך הקדוש' – ירדנו ל 'כּוּר הַבַּרְזֶל' , מה יש שם?
אומר החתם סופר, בביאור דברי ה'אלשיך הקדוש' – למה קוראים לזה כּוּר הַבַּרְזֶל ?
ברזל , אלה ארבעת הנשים שהיו ליעקב אבינו, כדי לתקן את הזוהמה שהייתה אצלהם מֵלָבַן, היינו צריכים לרדת למצרים , אז למה בשם ברזל?
ארבעת הנשים של יעקב אבינו, נקראים בשם ברזל–בלהה , רחל , זילפה , לאה .
כור ברזל נועד לזכך את השמות של ארבעת נשות יעקב אבינו שבאו מלבן, הן מנשותיו והן מפילגשיו , ירדנו למצרים כדי לזכך את כור הברזל' .
אם ככה, נוכל להבין מה אומר ה'אלשיך הקדוש' – אחרי שעם ישראל יצא ממצרים מזוכך, עם ישראל עבר את כור הברזל , יכולים עם ישראל להגיע למעמד הר סיני ולראות את הקב"ה , כי מה הוא המונע את קבלת התורה ? מה מונע את האפשרות לראות את הקב"ה ?
זה זוהמת הנחש ,עם ישראל במצרים יצא מזוכך מטומאת הנחש , אם כך, יכלו עם ישראל לעמוד על הר סיני ולראות את הקב"ה .
נשאלת השאלה– אז למה למצרים?
כותב ה'אלשיך הקדוש' דבר נורא – זוהמת הנחש, זה לא דבר ערטילאי , הוא מדבר דברים עמוקים מאוד ולא את הכל אפשר לדבר בציבור.
צריך לדעת שאותו נחש, הוא לא כמו עוד איזה נחש קוברה וכד', אלא זה מלאך שבא בדמות נחש .
כותב הפרקי דרבי אליעזר, בפרק כב' – הנחש הוא אבא של קין , קין הוא לא הבן של אדם הראשון , ברגע שהוא נולד, הוא נולד מהנחש, מה אומרת חוה ?
(ד, א) וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה'.
אומרת התורה בחומש בראשית פרק ה' – זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם…(ג) וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת, שת הוא בנו היחידי של אדם הראשון שמונה התורה ואם תאמר יש לך את הבל, שהוא גם מאדם הראשון? אבל הבל מת, אז התורה לא מונה אותו.
קין בכלל לא שייך לאדם הראשון ,הנחש הטיל בחוה זוהמה, יוצא שהחטא הראשון היה עריות ממש ,כך מביא האלשיך הקדוש ,פרקי דרבי אליעזר פרק כ'.
אם זה היה עריות ממש צריכים לתקן את חטא העריות ממש, איך מתקנים אותו?
שולחים אותם למצרים , מצרים זה המקום של הטומאה והזוהמה, אם כל זה נימצא במצרים , י' קבין של זנות ירדו לעולם תשעה נטלה מצרים ואחד נטל כל העולם כולו, אם ככה נוכל להבין בס"ד :
אם מצרים זה המקום המרכזי של הטומאה של העולם , אומרת התורה בפרשת אחרי מות– "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו.. (יח, ג)
אומר רש"י – כמעשה ארץ מצרים. מגיד שמעשיהם של מצריים ושל כנעניים מקולקלים מכל האומות, ואותו מקום שישבו בו ישראל מקולקל מן הכל.
כלומר אומר רש"י, המקום שישבו בו ישראל היה הטמא ביותר במצרים!
אז למה שלח אותם הקב"ה למקום הזה?
כותב 'האלשיך הקדוש' – המקום הזה, זה המקום שאמור לזכך אותם , אם אתה נמצא במקום ששם נמצאת כל הטומאה כולה ואתה יוצא משם נקי, יצאת מזוכך .
העולם הוא כמו אבריו של האדם ,הארץ ,האדמה וכד' :
לארץ יש ידיים כותב האלשיך הקדוש , שנאמר (שופטים יח, י) וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם.
לארץ יש ראש- (משלי ח, כו) עַד-לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת וְרֹאשׁ עָפְרוֹת תֵּבֵֽל
לארץ יש טבור (יחזקאל לח, יב) לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז לְהָשִׁיב יָדְךָ עַל חֳרָבוֹת נוֹשָׁבֹת וְאֶל עַם מְאֻסָּף מִגּוֹיִם עֹשֶׂה מִקְנֶה וְקִנְיָן יֹשְׁבֵי עַל טַבּוּר הָאָרֶץ.
כותב 'הכלי יקר' ,בפרשת המרגלים– למה אצל המרגלים התולעים הלכו מלשונם לטבורם? שילכו עד הארץ?!
כותב – ולפי שדברו על ארץ ישראל שנקראת בשם ' טַבּוּר הָאָרֶץ' ,לכן לשונם השתרבבה, מלשונם עד טבורם, כי דיברו על ארץ ישראל סרה .
יש לארץ הזאת גם ערוה ,ערוות העולם זאת מצרים שנאמר (מב, יב) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לֹא כִּי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת . מצרים היא מקום הערוה של העולם , עם ישראל ירד למצרים כדי לתקן את החטא הזה , מהו החטא הזה?
החטא הזה היה חטא של זנות , זה היה החטא של חווה, בא הנחש על חווה והטיל בה זוהמה – הוא חטא של עריות, את זה צריך לעקור! כדי לנקות את הזוהמה של הנחש.
אם ככה, אומר ה'נתיבות שלום מסלונים' – רבותי תבינו טוב מאוד, בא הקב"ה לאברהם אבינו ואומר לו אברהם , אני רוצה לגלות לך סוד , אתה אבי האומה הישראלית , אומות העולם אני לא מתכוון לנקות אותם מזוהמת הנחש , שיישארו מזוהמים , אבל עם ישראל עומד לקבל תורה והוא לא יכל לקבל תורה אם הוא מזוהם בזוהמת הנחש , חייבים לנקות את הבנים שלך ולהכין אותם לקבלת התורה.
אומר הקב"ה לאברהם אבינו , אתה יודע כמה זמן לוקח הניקוי? 400
שנה עם עבודת פרך, שנה אחת לא קודם .
התהליך של כביסה לבנה, לוקח שעתיים וחצי על 90 מעלות , הניקוי של זוהמת הנחש לוקח 400 שנה עם עבודת פרך . אברהם אבינו לא שאל אם אפשר פחות ,למה לא?! זה כמו שאדם ילך לניקוי יבש וישאל- כמה זמן לוקח לנקות את החליפה?
אומרים לו שעתיים.
שואל – אפשר שעה וחצי?
אומרים לו – כן, אפשר, אבל צריך להוסיף יותר חומרים . אתה רוצה להוריד מ400 שנה? יותר קושי השעבוד, כמו שאם אני שׂם יותר חומר ניקוי, אז הזיכוך עוזר .
אמר הקב"ה, ב 400 שנה בעבודת פרך אני מוציא אותם נקיים, אברהם לא מבקש לא הנחה ולא הקלה , כי הוא הבין שזה לא עונש, אלא 'ניקוי יבש' לקראת מעמד הר סיני. צריכים להתנקות 400 שנה בעבודת פרך, כדי שיוכלו לקבל את התורה על הר סיני ולראות את הקב"ה בלי חציצה , אין ברירה אחרת, אם רוצים לקבל את התורה זה תהליך הזיכוך, לכן אברהם לא מבקש פחות, כי זה ההכנה לקראת מתן תורה ואין משהו אחר, אומר הקב"ה אני צריך את עם ישראל במעמד הר סיני, איך?
{יט, ו} ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש .. 'גוי קדוש' זה גוי מופרש , מובדל . "קדושים תהיו" – מופרשים תהיו . אין פרישות אלא במקום ערוה, שָם זה קדוש .
אומרים חז"ל בגמרא {מסכת ברכות י, ב} – {מלכים ב ד-ט} ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא א"ר יוסי בר' חנינא מכאן שהאשה מכרת באורחין יותר מן האיש קדוש הוא מנא ידעה רב ושמואל חד אמר שלא ראתה זבוב עובר על שולחנו וחד אמר סדין של פשתן הציעה על מטתו ולא ראתה קרי עליו .
זבוב זה סימן לעריות, כפי שידוע לכולם, היא ראתה זבוב על שלחנו .
שואל ר' חיים שמולביץ – מילא אני מבין שהאישה ידעה , מאיפה הזבוב ידע שהוא קדוש?
אומר זבובים, יודעים מי קדוש ומי לא , הזבובים לא צריכים להגיד להם , זבוב לא נראה בבית המטבחיים – בבית המקדש היכן שיש קדושה אין שם זבובים , במקום קדוש, זה מופרש . בשביל להיות לי ממלכת כהנים וגוי קדוש צריכים לעבור את הזיכוך, בארץ של טומאה ולצאת משם קדושים תהיו, זה המהות.
אם אלה הדברים נוכל להבין דבר נפלא :
אומר דוד המלך בתהילים {קה, יז} שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף.
הקב"ה ברוב חכמתו, שלח לנו את יוסף קדימה, למה את יוסף? היה יכל להוריד את יהודה? חז"ל אומרים שהיה ראוי להוריד את יעקב אבינו בשלשלאות של ברזל למצרים , חסד עשה איתו הקב"ה ששלח את יוסף קודם .
אומרים חז"ל במדרש – בא תראה נורא עלילות לבני אדם , איזה חסד עשה הקב"ה עם יעקב אבינו , שלח את יוסף קדימה כדי שיתקבל שם בכבוד מלכים , תארו לכם מצב שהיה יורד בגלל הרעב , היו שׂמים אותו במקום צדדי עם הילדים . שלח את יוסף קודם, בשביל מה? אומרים חז"ל יוסף גדר את עצמו מן הערוה , נִגדרו כל עם ישראל בזכותו .
ילד בן שבע-עשרה שנה יורד למקום טומאה, רבותי מזה מצרים , מגיע אברהם אבינו למצרים הוא רק ניכנס הוא ידע מה זה, ישר אמר לשרה אשתו כנסי לתוך הארגז , המקום הזה מסוכן רק יראו אותך, מיד יקחו אותך לפרעה .
אומרים חז"ל – שרה גדרה עצמה נִגדרו כל הנשים בזכותה. יוסף גדר את עצמו , נִגדרו כל הזכרים בזכותו. מה עשה הקב"ה?
נתן לו חותמת ,יש חותמת ליוסף הצדיק! מה החותמת? תוסיף לו את האות 'ה' . שואלים חז"ל למה את האות 'ה' ?
אומרים חז"ל במדרש, בפרשת פנחס – כל אחד ואחד מעם ישראל, הוסיף לו הקב"ה חותמת, להראות שהם זכים וטהורים – לחנוך משפחת החנוכי , לפלוא משפחת הפלואי למה 'ה' בהתחלה וְ'י' בסוף?
אומר רש"י – 'ה' ו-'י' הם שמו של הקב"ה לקדושת הבית – איש ואישה זכו שכינה שרויה בניהם ,י-באיש ו'ה' – באישה , קדושת הבית באה בשם יה .
חתם הקב"ה חותמת, עָם ישראל כשר- 'יה' –זה החותמת.
ליוסף הצדיק לפני שירד למצרים היה לו כבר 'י' של יוסף , אמר לו הקב"ה, עמדת בניסיון, אני אתן לך עוד אות אחת –'ה' – להוכיח לכולם שאף אחד לא היה איתך בחדר , אני חותם שאתה כשר וישר ויש לך חותמת של הקב"ה, זה החותמת שחתם הקב"ה על יוסף הצדיק. 'עדות ביהוסף שׂמו בצאתו על ארץ מצרים' ,
ב-י-ה-ו-ס-ף – הוא הוסיף לו את האות 'ה', כדי שיהיה לו חותמת של 'קדושה', הוא הכין את הדרך לעם ישראל לרדת למצרים למקום טומאה שהתורה מעידה עליה "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו.." אין לך מקום טמא יותר בעולם מאשר מצרים , היו במצרים ויצאו משם קדושים וטהורים.
אומרים חז"ל– בא ותראה, 210 שנים במצרים ,אף יהודי לא התחתן עם גויה ואף גויה לא התחתנה עם יהודי, אישה אחת חטאה ב 210 שנים ! ופרסמה הכתוב – שלומית בת דברי למטה דן ,אחת וגם כן באונס . 210 שנים שום נישואין של תערובת .
מעיד הקב"ה על עם ישראל שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, אומרים חז"ל ובזכות זה נשלחו עם ישראל ממצרים – שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים.
אם אלה הדברים נוכל להבין דבר נפלא ביותר :
'הרקנטי' בפרשת בשלח מביא את דברי הזוהר – עם ישראל יוצא ממצרים, איך שיוצאים ממצרים מגיעים למרה ,אין מה לשתות המים מרים, כל אחד ששתה ירק ישר כי היו מרים .
באים עם ישראל למשה רבינו ומתלוננים – משה אין מה לשתות!! , משה פונה לקב"ה ואומר לו אין מה לשתות מה עושים?
{טו, כה} וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל-הַמַּיִם וַֽיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּֽהוּ.
שואל הזוהר – מה זה "…וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל-הַמַּיִם וַֽיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם?
בחז"ל כתוב שהעץ הזה היה עץ הרדופני…
עץ הרדופני ,כותב הרמב"ן- זה עץ של רעל.
שואל הזוהר , כך מביא הרקנטי בפרשת בשלח – בשביל מה נתן הקב"ה למשה עץ להשליך על המים בכדי שימתקו?
ולפי שיצאו ישראל ממצרים אומות העולם אמרו בניכם אינם שלכם . כל הילדים פסולים! למה? יכל להיות שהמצרים שולטים עליכם 210 שנים, 86 מתוכם בעבודת פרך ונשותיכם קדושות וטהורות.?! לא יכל להיות!
עם ישראל שומעים את זה מאומות העולם, מאיפה הם יכולים לדעת אם זה נכון או לא? הרי הם לא היו חוזרים לבתיהם , נשותיהם היו מחכות להם בשדות בשביל להיפקד , הם יודעים מה קורה בבית?! התחילו 'לקשקש להם באוזניים , אתם לא יודעים הייתם בעבודת פרך' , הקב"ה אמר להם הרגע אני מפסיק את זה!
אומר הזוהר הקדוש ,הוא מביא אותם למרה ,אין מים לשתות.
אמר הקב"ה , קח עץ וכתוב עליו פרשת סוטה ותזרוק למים , הם ישתו את המים וזה יבדוק אותם , מי שחטא יתפוצץ הוא בניו ואשתו.
שתו את המים במרה ועם ישראל היה זך ונקי – שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּֽהוּ. הסיר הקב"ה את כל הטענה הזאת, עם ישראל זך וישר אחרי 210 שנים.
זך וישר מטומאת הנחש?! יכולים ללכת, לאחר חמישים יום לעמוד על הר סיני ולראות את הקב"ה, כי אין לך מעכב לראות את השכינה, כותב 'האלשיך הקדוש', אלא זוהמת הנחש, אפשר ללכת למעמד הר סיני , הקב"ה בדק אותם עוד במרה, כדי להכין אותם לקבלת התורה .
אם אלה הדברים בס"ד, נוכל לסגור את הקצוות מדבריו של האר"י הקדוש על פרשת השבוע :
האר"י הקדוש מגלה לנו צפונות שאין אנו רואים בעניים שלנו- וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת-בַּת-לֵוִֽי מי זה? עמרם לקח את יוכבד.
אז למה לא מוזכרים שמותיהם?
כותב רש"י – וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת-בַּת-לֵוִֽי – מזה בת לוי? אומר היה פרוּש ממנה, עמרם גירש את אשתו מפני גזרת פרעה, ולכן הוא שִלח אותה , וחזר ולקחה שנאמר וַיֵּלֶךְ אִישׁ.. – שהלך בעצת בתו שאמרה לו בתו גזרתך קשה משל פרעה- פרעה גזר רק על הזכרים ואתה גם על הנקבות, פרעה גזר רק בעולם הזה ואתה גם בעולם הבא , פרעה ספק גזרתו מתקיימת ספק אינה מתקיימת , גזרתך גם כך וגם כך מתקיימת , מיד לקח עמרם, והחזיר את אשתו . אמרה לו, ראיתי ברוח הקודש, שעתיד להיוולד מושיען של ישראל מהנישואין האלה .
אומר רש"י – ואף היא הפכה להיות נערה ( יוכבד) דכתיב וַיִּקַּח אֶת-בַּת-לֵוִֽי, בת כמה הייתה? 130 , היא חזרה לנעוריה , חזרה להיות ילדה, שהרי עם ישראל יצא ממצרים לאחר 210 שנה ומשה רבנו, בעמדו לפני פרעה, היה בן 80 תוריד 80 מ 210 = 130 , מכאן שיוכבד הייתה בת 130 שילדה אותו… עד כאן דברי רש"י .
נשאלת השאלה – אם אישה יולדת לידה ראשונה, בגיל 124 ולידה אחרונה, בגיל 130 ,אה חזרה להיות בת לוי .
עד גיל 124 היא לא ילדת אפילו אחד, הלידה הראשונה שלה הייתה בגיל 124 , בת כמה מרים צעירה ממשה? 6 שנים. כמה היה אהרון ממשה? 3 שנים. אם תוריד 130-3 = ילדה את אהרון בגיל 127 . תוריד מ 130-6 = 124 ילדה את מרים.
וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת-בַּת-לֵוִֽי – היא חזרה להיות ילדה! איך חזרה להיות ילדה, הרי לפני שלוש שנים היא ילדה?! היא התחילה להיות ילדה בגיל 124 וסיימה בגיל 130, אז על איזה ילדה מדברים ?! 124 לידה ראשונה , 127 לידה שני, 130 לידה שלישית .
שאלתו של האר"י הקדוש בשער הפסוקים בפרשת השבוע, כאן פותח האר"י הקדוש פשט , נבאר את העניין :
כותב האר"י הקדוש– וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת-בַּת-לֵוִֽי, התורה לא חושפת מי היו האנשים בכלל, משום שהאנשים שהתורה מדברת כאן, חוזרים לנקודת ההתחלה של העולם , חוזרים עכשיו לנקודה של האדם הראשון וחווה .
אדם וחווה ילדו את הילדים הראשונים שלהם בימים הראשונים של הבריאה , עפ"י רוב המפרשים הם נולדו כבר ביום השישי בבריאה . הילד הבא שנולד אחרי קין והבל, מתי נולד? אחרי 130 שנה, (ה,ג)"וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת" .
שֵׁת נולד רק אחרי 130 שנה, שאדם וחווה נמצאים בעולם . למה? כי קין נולד מהנחש והבל נולד מאדם הראשון .
קין הרג את הבל ומהבל לא נשאר זכר , אבל הקב"ה החזיר אותו פעם נוספת.
אומרת התורה {ד, כה}כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן, הבל איננו מן העולם, חזר בחזרה בשת- שת הוא הבל .
כותב האר"י הקדוש – וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת-בַּת-לֵוִֽי , חזרה לנעוריה, לא הכוונה ליוכבד, יוכבד ילדה כבר לפני שלוש שנים ולפני שש שנים, זאת נשמתה של חווה שנכנסה ביוכבד וילדה כעבור 130 שנה, שכמו שאז ילדו את שת אחרי 130 שנה.
ילדו את הנשמה החדשה של שת, במשה רבנו , כי משה הוא ראשי תיבות של משה שת הבל . הנשמה של הבל נכנסה בשת ומשת נכנסה במשה רבנו .
אומרת התורה – וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת-בַּת-לֵוִֽי – מתי זה היה ? בגיל 130, כמו שחווה ילדה את שת בגיל 130 שנה.
בגיל 130 חזרו בחזרה – חווה נכנסה ביוכבד, וזה מה שכתוב "בת לוי", היא כבר ילדה שלוש שנים קודם , אבל הלידה הזאת של 130 , זה הלידה של שת, תחילת בריאת העולם ע"י שת, תחילת העולם מחדש ע"י משה רבנו .
אמרנו קודם בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ – בשביל ישראל שנקראו ראשית ובשביל התורה שנקראה ראשית . ממי יצאו ישראל? משת, כידוע לכולם, משת יצא נח ומנח יצא שֶם ומכאן הגיע עם ישראל.
עם ישראל מקבל את התורה ממשה רבנו , תחילת ההוויה של בראשית – בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים – בשביל ישראל שנקראו ראשית ובשביל התורה שנקראה ראשית.
החטא מופיע בפרשת בראשית, והתיקון מופיע בפרשת שמות , בפרשת שמות זה התיקון לחטא הזוהמה של חוה , שת נולד אחרי החטא, לאחר 130 שנה ומשה רבנו, נולד אחרי 130 שנה .
נוסיף עוד נק' אחת, שמביא ר' שמשון מאוסטרופולי :
במדרש פליאה כתוב, כשמשה רבנו ניגש אל הסנה, ראה אותו "בְּלַבַּת אֵשׁ" להשלים את ה' .
שואל ר' שמשון – מזה נקרא בְּלַבַּת אֵשׁ להשלים את ה' ?
אומר ,היות ומשה רבינו היה תיקון של הבל ושל שת – אז יש למשה רק את האות 'ה' –הבל מ- משלו , ש – משת , כדי להשלים את שת, חסר לו 'ת' וכדי להשלים את הבל חסר לו 'לב' – נִגלה אליו הקב"ה בְּלַבַּת אֵשׁ.
בְּלַבַּת אֵשׁ, כאן הוא השלים לו את שתי הגִלגולים, גם של הבל וגם של שת , שניהם ביחד הושלמו.
אומר המדרש, מכאן שבְּלַבַּת אֵשׁ, השלים הקב"ה את השם של הבל ואת השם של שת.
אם אלה הדברים, נביא תוספת למה שכותב המגלה עמוקות' לאחר שהוא מביא דברי האר"י – וזהו סוד ַתַּהַר וַתֵּלֶד…הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי.
מה כתוב כאן בפסוק ? וַתַּהַר וַתֵּלֶד ,מי זאת האישה?
וַתֵּלֶד – בת לוי .
וַתַּהַר וַתֵּלֶד – הכוונה לאותה אישה שעליה נאמר "..האשה אשר נתת עמדי.." – היא חוה, היא ילדה כאן , חַזָרַה את משה רבנו, זה היה השלמה לתיקון חטא אדם הראשון.
אם כן בא נסכם ונסגור את כל הקצוות ביחד:
אומרת הגמרא (מסכת עירובין יח, ב) – ר' מאיר אומר, אדם הראשון חסיד גדול היה, לאחר שחטא מה עשה ? ישב בתענית 130 שנה, פרש מאשתו 130 שנה ושׂם זרזי תאנים על בשרו 130 שנה.
אומר האר"י הקדוש, בפרשת 'ויגש' – יעקב שהיה השלמה שלו אומר- יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם למה?
אם אני תיקון של אדם הראשון הוא 130 שנה , חז"ל אומרים שהוא ישב במי הגיחון עד שהבשר שלו נעשה חורים – ממש ייסורים- אני התיקון שלו גם אני 130 שנה.
הזכרנו למה פרש מאשתו 130 שנה ולמה שם זרזי תאנים על בשרו 130 שנה (פרשה קודמת).
כותב 'השל"ה הקדוש', במסכת ראש השנה, מסיבה פשוטה:
אדם הראשון אכל מעץ הדעת, אז הוא צם.
שמע בקול אשתו פרש ממנה. אדם הראשון למ"ד , שאכל תאנה, לכן שם זרזי תאנים.
עד כאן נפלא ביותר.
בא 'הבן יהוידע' ושואל – למה 130?! אמרנו "בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם" אז מספיק מאה?! למה דווקא 130?!
בספר פני דוד כותב, שדרכם של החסידים להפריש 20% מהחיים שלהם, כמו שנותנים מעשר חומש , אז יש כאלה שמפרישים מהחיים שלהם.
אדם הראשון, שחי 1000 שנים, הפריש 200 שנה לקב"ה למה?! 130 שנה היה בתענית, היה פרוש וישב עם זרזי תאנים על בשרו ושבעים שנה נתן לדוד המלך.
בא 'הבן יהוידע'– אז מזה מאה ושלשים?!
ואומר – בא ותראה איפה מתחיל החטא!
וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל {ג, ו} – החטא התחיל מהעיניים!
עין=130 ולפי שחטאה חוה בתאוה, אחר העיניים ועין בגימטריא 130 ,קיבל על עצמו אדם לשבת 130 שנה בתענית, 130 שנה בפרישות, 130 שנה עם תאנים על בשרו – כל זה כדי לתקן את חטא העין.
נשאלת השאלה – אבל לא כתוב כי תאווה הוא לעין, אלא לעניין יש כאן שתי עניים, איפה זה בא לידי תיקון?!
דבר ראשון שימו לב, אומר 'הבן יהוידע' -דע לך, אם החטא הזה היה בתיקון של תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם, ממה התחיל החטא?
אומר 'המגלה עמוקות' – וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל אם ותרא, מה היא ראתה?
וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל, כאשר חוה חזרה לעולם אצל יוכבד מה כתוב – ותרא האישה אותו כי טוב – כאן היא תקנה את הראיה שלה שהיא ראתה שמשה רבנו זה התיקון של הראיה .
כתוב בספר ייטב לב , שאומנם החטא היה בעין ועין אחת היא 130 , אבל היות ומשה רבנו נולד אחרי 130 שנה, כאשר עמרם פרש מאשתו, אמנם הוא לא פרש 130 שנה אבל הוא נולד כעבור 130 שנה, ואם הוא נולד כעבור 130 שנה וזה סמל לאדם הראשון שילד אחרי 130 שנה, היה למשה רבנו גם כן חלק בתיקון העין של חוה , איפה זה בא?
{ג, ד} וירא ה' כי סר לראות…
סר, אומר הייטב לב– זה 260 .
סר לראות, בסר של משה רבנו, שהוא ניגש לראות בסנה הוא תיקן את שני העניים של חוה.
אבל היה עוד חטא אחד –החטא של הבל. מה היה בחטא של הבל?
שואל הילקוט הראובני – איך יכל להיות שהבל מת , מה הוא עשה, אין לו שום חטא למה שימות?!
כותב בשם אחד מהמקובלים, למה קין הרג את הבל?
מכיון שירד הקב"ה ואכל את הקורבן של הבל, זן את עיניו מן השכינה וכתוב 'ולא יראני האדם וחי', לכן יכל קין להרוג אותו. והיות שמשה רבנו היה תיקון של הבל ושת ,כשהקב"ה קורא לו בסנה מה כתוב? 'ויסתר משה פניו כי ירא מלהביט אל האלוהים ' – זה היה התיקון של הבל, לכן משה רבנו נקרא "כי מן המים משיתיהו" – משת הוא!
משה רבנו שייך לשת. את התיקון של הבל, הוא גמר ועכשיו מתחיל התיקון של שת , זה התיקון שהגיע לשלמותו זה משה רבנו.
אם ככה נוכל לעמוד על נקודה אחת שכותב ה'חקרי לב' – משה שאחרי 130 שנה נולד ואדם הראשון ששת נולד אחרי 130 שנה יש להם הרבה נקודות חיבור זה נולד אחרי 130 שנה וגם זה נולד אחרי 130 שנה אבל יש להם חיבור נוסף שתיהם נולדו מהולים. אדם בצלמו כדמותו אומר חז"ל ב'אבות דרבי נתן' הוא נולד מהול והוא נולד מהול.
ותרא אותו כי טוב – אומרים חז"ל נולד מהול.
אם כך נחזור לנקודה נוספת :
שתיהם חזרו לנשותיהם באמצעות נשים – אדם הראשון לא חשב לחזור אחרי 130 שנה, כך משמע מרש"י.
אז מה קרה הוא חזר?
למך הזמין לדין תורה את הנשים שלו בפני אדם הראשון, למה?
כי עדה וצילה באו ואמרו – בשביל מה צריך ללדת ילדים? עוד מעט יבוא מבול כל העולם ילך לאבדון… בשביל מה צריך ילדים?!
אמר להם אדם הראשון – מה זה עניינכם?! יהיה מבול אז יהיה מבול , אתם מצווים על פרו ורבו זה לא עסק שלכם.
באו הנשים ואמרו לו – אם ככה אתה אומר, אז למה אתה פרשת מאשתך?!
שמע את זה האדם הראשון, ומיד החזיר את אשתו… אז יוצא מכאן, שמי שהחזיר את אדם הראשון לאשתו, היו הנשים.
מי החזיר את עמרם לאשתו?
מרים הנביאה, הם חזרו בעקבות עדה וצילה והוא חזר בעקבות מרים , אז שניהם חזרו לנשותיהם.
12 נשיאים מביאים קורבנות ביום חנוכת המשכן. פרשת נשׂא .
אומר הרמב"ן – החומש הזה לא מסתיים ביציאת מצרים, אלא בקורבנות ,בנשיאים במשכן שם זה מסתיים.. אז חזרנו למעלת האבות.
למה , זה חומש הגלות והגאולה, יצאנו ממצרים כבר מזוככים?!
אומר הרמב"ן- אבל לא הגעת עדין לתכלית… מתי הוא התכלית? שנחזור למשכן.
במשכן בהבאת הקורבנות, מביאים הנשיאים קרבנות . "ויהי המקריב ביום הראשון נחשון בן עמינדב קרבנו קערת כסף שלושים ומאה משקלה. כולם מביאים 130?! למה כולם 130 מה קרה?
130 משקלה כנגד 130 שנה שהיה אדם הראשון פרוש מאשתו. כך כותב רש"י.
פרוש מאשתו וחזר – שת נולד
שבעים שקל בשקל הקודש – כנגד 70 נפש שירדו ישראל למצרים וכנגדם 70 אומות שיצאו מאדם הראשון.
כף אחת זהב מלאה קטורת – כנגד עשרת הדברות.
כל הנשיאים מביאים 130 , 130 זה תחילת ההוויה של אדם הראשון, בפרשת בראשית, הוא חוזר לאשתו ובגיל 130 שנה, נולד שת…ובפרשת השבוע , פרשת שמות, נולד משה רבנו לאחר 130 שנה של יוכבד , שני הוויות , שני התחלות חדשות !
אומרים חז"ל במדרש {במדבר רבה, פרשה יג, אות כ} – אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, הִתְחִיל לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹ כְּנֶגֶד מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם מִיּוֹם שֶׁיָּרְדוּ יַעֲקֹב וּבָנָיו לְמִצְרַיִם עַד שֶׁיָּצְאוּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת, כְּנֶגֶד יוֹכֶבֶד אֵם משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (שמות ב, א): וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי, מְלַמֵּד שֶׁגֵּרְשָׁהּ עַמְרָם וְחָזַר וּלְקָחָהּ, וּלְכָךְ הִקְרִיב קְעָרָה שֶׁלֹא תִּקְרֵי קַעֲרַת, אֶלָּא קְרַעַת, לְפִי שֶׁנִּקְרַעַת מִמֶּנּוּ, אֲתוֹיֵי דְּדֵין הוּא אֲתוֹיֵי דְּדֵין. כֶּסֶף אַחַת, שֶׁנִּתְאַוָּה עַמְרָם לְהַחֲזִירָהּ לְאִשָּׁה עַל יְדֵי מִרְיָם אֲחוֹת אַהֲרֹן, וּלְכָךְ כְּתִיב כֶּסֶף, עַל שֵׁם הַתַּאֲוָה, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים פד, ג): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי וגו', וְאוֹמֵר (בראשית לא, ל): כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ וגו'. אַחַת, אַל תִּקְרֵי אַחַת אֶלָּא אֲחוֹת, שֶׁבְּעֵת שֶׁהָיְתָה אֲחוֹת אַהֲרֹן נִתְנַבָּאת וְאָמְרָה לְאָבִיהָ שֶׁיַּחֲזִיר אִשְׁתּוֹ שֶׁעָתִיד לְהוֹלִיד מִמֶּנָּהּ בֵּן שֶׁיִּגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, עַל זֶה נֶאֱמַר (שמות טו, כ): וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן וגו', וְכִי אֲחוֹת אַהֲרֹן וְלֹא אֲחוֹת משֶׁה, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה נְבוּאָתָהּ בְּעֵת שֶׁהָיְתָה אֲחוֹת אַהֲרֹן וְלֹא אֲחוֹת משֶׁה, שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹלַד משֶׁה, וּלְפִיכָךְ בְּעֵת שֶׁהֻשְּׁלַךְ משֶׁה לַיְאוֹר הָלְכָה וְרָאֲתָה מַה יֶּאֱרַע לְמשֶׁה וּמַה יִּהְיֶה בְּסוֹף נְבוּאָתָהּ, כְּמָה דְתֵימָא (שמות ב, ד): וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק וגו'. הֱוֵי כֶּסֶף אַחַת. (במדבר ז, מג): שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָה, לְפִי שֶׁהָיְתָה בַּת מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה בְּעֵת שֶׁנּוֹלַד משֶׁה, הָא כֵיצַד, לְפִי שֶׁיּוֹכֶבֶד נוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת בְּעֵת שֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם, וּלְפִיכָךְ נִכְנְסָה בְּחֶשְׁבּוֹן הַיּוֹרְדִים לְמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, טו): כָּל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שְׁלשִׁים וְשָׁלשׁ. בִּכְלָלָן אַתְּ מוֹצֵא שְׁלשִׁים וְשָׁלשׁ וּבִפְרָטָן אֵין אַתְּ מוֹצֵא כִּי אִם שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם, לָמָּה, שֶׁיּוֹכֶבֶד נוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת וְהָיְתָה מִן הַבָּאִים לְמִצְרַיִם, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁבְּמִצְרַיִם נוֹלְדָה, אַחַר שֶׁלֹא הֻזְכַּר שְׁמָהּ עִם שְׁמוֹת הַבָּאִים, אֶלָּא לוֹמַר לָךְ שֶׁבְּמִצְרַיִם נוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת בְּעֵת שֶׁנִּכְנְסוּ לְמִצְרַיִם, אֲבָל לֹא הוֹרְתָה בְּמִצְרַיִם. צֵא וַחֲשֹׁב מִיּוֹם שֶׁיָּרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם עַד יוֹם שֶׁנּוֹלַד משֶׁה הֵן מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה, לְפִי שֶׁ'רד"ו' שָׁנִים עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מב, ג): רְד"וּ שָׁמָּה, צֵא מֵהֶן שְׁמֹנִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ לְמשֶׁה בְּעֵת שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, נִשְׁתַּיְרוּ מֵאָה וּשְׁלשִׁים, הָא לָמַדְנוּ שֶׁיּוֹכֶבֶד בַּת מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה הָיְתָה בְּעֵת שֶׁנּוֹלַד משֶׁה. (במדבר ז, מג): מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף זֶה משֶׁה, שֶׁנִּזְרַק לַיְאוֹר.
דָּבָר אַחֵר, שֶׁנִּזְרַק מִן מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, טו): וַיִּבְרַח משֶׁה וגו'. שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ (במדבר ז, מג), אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים שֶׁמִּנָּה משֶׁה כֻּלָּם נְבִיאִים, מֵאוֹתָן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר ג, יח): וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר יא, טז): אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו'.
הבנו מה אנו עושים בפרשת שמות – ואלה שמות בני ישראל- 'ו' מוסיף על ענין ראשון… קורא לזה הבה"ג "החומש השני"…החומש לא נגמר, הזוהמה הוטלה בפרשת בראשית, הניקוי היה בחומש שמות…. אז עד שלא התנקה החטא הזה, לא הגענו לניקוי. מתי היה הניקוי?
בחומש שמות {א, א} וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כותב האר"י הקדוש בימים האלה שבו התנקה החטא הזה שקוראים על העוונות, שהיו בחטא אדם הראשון ותיקונם במצרים… בימים האלה מתחילים ימי השובבי"ם … ינקו את עם ישראל ואת העולם כולו, מאותה זוהמה ונזכה כולנו לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן ואמן !!!